בואו נתחיל מדוגמה. תכירו את דנה (שם בדוי), בחורה שלפני נישואיה ירשה דירה מאביה. היא התגוררה בדירה ברווקותה ואחרי כמה שנים פגשה את טל עלם חמודות, נישאה לו ונולדו להם שלושה ילדים חמודים. לאחר כעשר שנות נישואים ביקש טל לפרק את הנישואים. במהלך הגירושין טען טל שמחצית הדירה בה התגורר עם דנה ובה הם גידלו את ילדיהם שלו היא. לדבריו למרות שהדירה רשומה על שמה של דנה, עצם החיים ביחד בדירה במשך 10 שנים מעידים על הכוונה של דנה לשיתוף הדירה איתו ולכן יש לו זכויות במחצית הדירה. בסופו של יום בית המשפט קבע שהייתה כוונת שיתוף (דה פקטו ) ודנה נשארה בעלים של מחצית דירה בלבד, מטופלת בשלושה ילדים, כשמצבה הכלכלית כפי שהיה לפני נישואיה הורע בצורה משמעותית כשהיום היא צריכה לפרנס 3 ילדים ולשלם משכנתא לרכישת מחצית הדירה שהייתה שלה מלכתחילה.

מטרת המאמר הוא לתת לכם כלי שיאפשר לכם להגן על הרכוש שצברתם לפני שנכנסתם למערכת יחסים חדשה ועל נכס שקיבלתם במתנה או בירושה.

על פי החוק
חוק יחסי ממון שנכנס לתוקף ב 1.1.74 וחל על כל מערכות היחסים מאותו היום, יוצר שני מסלולים להתמודד עם מצב של פירוק משפחה.

המסלול הראשון שאני מעדיפה באופן אישי וקיים בחוקים רבים הוא לקחת אחריות היום.

התזמון הוא לפני הנישואין או במהלכם. כשיש אהבה, ויש תקשורת וחברות בריאים. כשאנחנו במצב רגשי תקין שמאפשר לנו לחשוב בבהירות על צרכינו כאינדיבידואלים ועל צרכי ילדינו , זה הזמן לשבת עם בן הזוג ולהחליט מראש על חלוקת הנכסים במקרה של פרידה.

החוק אומר בצורה מאד פשוטה שבני זוג רשאים לערוך הסכם ממון שיסדיר את חלוקת הממון שלהם בעת פרידה אבל על מנת שההסכם הזה יהיה תקף הוא חייב להיות בכתב והוא חייב לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

אם דנה הייתה חותמת על הסכם ממון בו היה כתוב מפורשות שהדירה שהיא קיבלה בירושה מאביה תישאר בבעלותה הבלעדית בסוף החיים המשותפים ולמרות החיים המשותפים בה ולמרות ההשקעה המשותפת בדירה אם היתה כזו, לא הייתה מחלוקת בדבר כוונתה הראשונית ובסוף החיים המשותפים הדירה הייתה נשארת כולה בבעלותה.

בהסכם ממון אתם יכולים לקבוע כל מה שאתם רוצים שיקרה עם הרכוש שלכם בעת פרידה. אתם יכולים לקבוע שנכסים שקיבל בן זוג לפני הנישואין נשארים בבעלותו גם עם פקיעת הנישואין. אתם יכולים לקבוע שדמי השכירות יועברו לתא המשפחתי אם תירצו או שיועברו לחשבון בעל הנכס. אתם יכולים לקבוע מה יעשה בפרידה עם הזכויות הפנסיוניות, ביטוחי חיים, עם המוניטין שנצבר בעסק ואפילו הסדרי ראיה ואחזקה של ילדים.

בית המשפט יוודא ששניכם שלמים עם ההסכם וייתן לו תוקף. ברגע שניתן תוקף להסכם הוא לא יבוא לידי דיון אלא במקרים חריגים ובמצב ששניכם תבקשו לשנותו

המסלול השני אליו מתייחסים שאר סעיפי החוק כשאתם כבני זוג לא קבעתם לעצמכם את נוהל חלוקת הרכוש בזמן פרידה. החוק מנסה ליצור מצב שיתאים למי שלא הסדיר את חלוקת הרכוש בעת פרידה וקובע שכל הרכוש המשותף עם פקיעת הנישואין שאינו כולל נכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה, יעברו הסדר לאיזון משאבים. דהיינו שווי הנכסים יוערך על ידי שמאי ושווים יחולק חצי חצי. כך שאם יש דירה ורכב ועוד דירה שנצברו ביחסים המשותפים, הם יעברו הערכה על ידי שמאי ויחולקו בין בני הזוג כאשר שיקולי החלוקה יהיו כאלה שיאפשרו בסופו של דבר הפרדה בין בני הזוג. כמו מכירת דירה וחלוקת הכסף שתמנע משני בני הזוג להיות שותפים בדירה. 

החוק קובע אמנם שנכסים שהיו בבעלות בן הזוג לפני הנישואין או שהוא קבל אותו במתנה או בירושה במהלך הנישואין יישארו בבעלות בן הזוג ולא יכנסו לאיזון המשאבים. יחד עם זה בהעדר הסכם ממון, פנו בני זוג רבים בבקשות לשתף נכס חיצוני במערכת האיזון, כמו הבעל במקרה של דנה, ובתי המשפט בסדרה של פסקי דין קבעו שקיימת כוונת שיתוף ולכן גם נכס שרשום על שם אחד מבניהזוג יכנס לאיזון המשאבים ויחולק בין שני בני הזוג.

לכן בפועל החוק לא נותן וודאות שנכסים שהיו רשומים על שם בן הזוג או ניתנו לו במתנה או ירושה במהלך הנישואין יוותרו בבעלותו ובלהט הפרידה, אנחנו חשופים לטענות אחרות מצד בן הזוג שפונה לבית המשפט ואנו נתונים לחסדי השופט שיכריע בענייננו כפי שנפסק בענינם של דנהוטל.

אני יודעת שמצבי פרידה גוררים מצבים רגשיים חזקים שסוחפים אותנו מחד לנקם ומאידך לויתור מוחלט על זכויותינו במיוחד שמדובר על אחזקת רכוש וילדים ולכן אני מזמינה אתכם להפרד בצורה מושכלת.

אז אם אתם נכנסים למערכת זוגית, ורוב הסיכוי שצברתם נכסים לפני המערכת הזוגית. היום רוב המשפחות מורכבות, המצב המשפטי שקבעו בתי המשפט מורכב, אז גם כשקיימת אהבה ולא נעים לדבר על כסף, אל תפחדו מאי נעימויות. שיחה פתוחה על העניין מצביעה דווקא על מערכת יחסים תקינה, שיח וחברות ותקשורת בריאה. תסדירו את עניין חלוקת הנכסים העתידית ושימו אותו בצד. תזכרו שהנושא חשוב תטפלו בו בצורה מושכלת ומפוקחת. אל תישארו עם עתיד בלתי ידוע. כי אי נוחות רגעית מונעת הרבה אי הבנות בעתיד.

מעבר לזה שבעידן של היום מקובל מאד לעשות הסכם ממון. הרכוש שנכנסתם איתו צריך להישאר שלכם, לשרת אתכם. לאפשר לכם עצמאות כלכלית במהלך הקשר ובסופו והבחירה מה לעשות איתו צריכה להשאר בידכם. אם בעתיד תחליטו לתת אותו לבן הזוג או את חלקו, בשמחה אבל תשאירו את הבחירה בידיים שלכם.

הסטטיסטיקה אומרת ש זוג אחד מתוך 4 זוגות שנישאים מתגרש. כך שעם כל האהבה אנחנו אף פעם לא יודעים מה יקרה ויכול להיות מצב שאנחנו נגיע לשם.
תיזכרו שהתקופה של סיום הקשר היא הקשה ביותר. הסכם ממון שנחתם לפני הכניסה לקשר, בין אם לקשר נישואין או בין אם לידועים בציבור, מאפשר לנו בתקופה הקשה ביותר של סיום הקשר, של חוסר הוודאות המשפחתית והחברתית לפחות את הוודאות הרכושית. חוסך לנו מריבות עם בן הזוג לפחות על נושא הרכוש ומשאיר אתכם מפוקחים להחליט ולדון בטובת הילדים שלכם ובטובתכם האישית.

העלות של הסכם ממון היום משותפת לבני הזוג וזניחה ביחס לעלות הכספית של מחלוקת בענייני ממון, עורך דין ודיון בבית המשפט.

והתועלת היא אדירה. כי אתם לא נשארים תלויים בחסדי בית משפט. כי העניינים הרכושיים שלכם ברורים.. אל תשאירו את עצמכם בידיים של שופט כי אתם אף פעם לא יכולים לדעת איך זה יגמר.

תחתמו על הסכם ממון!