שינוי גם בלב ליבה של אמריקה
עכשיו אחרי שקראתם קצת, ממש על קצה המזלג, על האנרגיות אש, מים, אויר ואדמה ואיך הן מפעילות אותנו בחיים, אני רוצה להפנות אתכם לסרט קטן ומקסים שראיתי השבוע שנקרא נברסקה.
הסרט מראה איך חיינו נראים כשאנחנו לכודים במסגרות וביחסים בין אישיים כובלים ומה קורה כשבעקבות השפעת אנרגית האש והאויר משתלט עלינו רצון שיוצר סיטואציה שהיא כביכול הזויה ולא שפויה, אבל מקדמת אותנו בדרכה, למקומות טובים. הסרט ממחיש בצורה מקסימה איך השינוי האנרגטי שאנחנו חווים משפיע על חיינו.
הפוסט הזה לא היה מתוכנן, וגם הצינון שנפל עלי בסוף השבוע הזה ושיבש לי את התכנון לפרסם פוסט אחר ביום חמישי, אבל אני מקשיבה לרחשי עצמי, בוחרת להיות גמישהולא להיות כבולה למסגרת שאמנם אני תכננתי אבל היא עדיין מסגרת, ומשחררת את הפוסט למרות שכך…
אז ככה.
כוכב הסרט הוא וודי, קשיש כעסן שחי עם אישה בשם קייט ששולטת על כל מעשיו, שלא עושה שום דבר עבור עצמו ואת כל תסכולו הוא פורק בשתייה. הוא חי בהתאם לכל המסגרות והכללים בעיר בילינגס בה הוא מתגורר, בניתוק מוחלט מעצמו ומהרצונות שלו.
יום אחד הוא מקבל בדואר מכתב שבו כתוב שהוא זכה במליון דולר ושעליו להגיע לעיר הגדולה לינקולן שבמדינת נברסקה, הנמצאת במרחק כמה ימי נסיעה ממקום מגוריו, כדי לקחת את הכסף…והמכתב הזה, למרות שנאמר לו שוב ושוב על ידי כולם שהמכתב הוא תרמית ונועד לגרום לאנשים לרכוש מגזינים, המכתב הזה הזכיר לו מי הוא ומה הוא רוצה בחיים. המכתב הזה החזיר לו את הניצוץ בעיניים.
הכסף שהוא אנרגית אדמה בתדר הסופי שלה, הפך עבורו פתאום לתקווה. הכסף הפך עבורו לאמצעי לנסות ולממש בפעם האחרונה את עצמו, את מהות הנתינה שבו. הכסף הפך עבורו לאמצעי להתחבר למי שהוא באמת, לרצונות שלו להיות בעל משמעות קיומית. ובמילים שכולם מבינים, לקנות ג'יפ חדש שתמיד רצה וקומפרסור חדש שגנבו לו והכי חשוב להשאיר משהו/כסף לילדים.
למה המכתב הזה עורר בוודי את כל זה? כי גם וודי כמו כולנו, ניזון מאנרגיות האש והאוויר שבאות לידי ביטוי ברצון עז לביטוי עצמי, והמכתב אפשר לו לעשות זאת.
בשלב הזה, וודי, קשיש "מבולבל" מתחיל לנסות ולהיחלץ ממסגרות האדמה החונקות ולצאת ללינקולן. כיוון שלוודי קשישא אין כבר רישיון נהיגה, הוא לא נוהג, אין לו רכב, אין לו הבנה וכסף לגבי תחבורה ציבורית והבנים שלו מסרבים לקחת אותו, הוא מתחיל לצעוד ברגל לכוון לינקולן. הוא מנסה לברוח מהמסגרות האדמתיות לטובת מימוש עצמי ושוב ושוב נעצר על ידי הסביבה. פעם שוטר מוצא אותו ומחזיר אותו, פעם דיויד בנו מחזיר אותו, וכולם כמובן מחזירים אותו מתוך אהבה, עם כוונות טובות, חמלה ועזרה הדדית. הנחת הסביבה היא שהסביבה כולה יודעת מה טוב לו לקשיש המבולבל ורוצה בטובתו- להכניסו לבית אבות, אבל את וודי, שאינו מבולבל כלל, זה לא מעניין. הוא יודע פתאום בדיוק מה הוא רוצה ויודע בדיוק איך להשיג זאת ויוצא שוב ושוב לכוון לינקולן…
העקשנות הזו היא שאפשרה גם לדיויד בנו להסתכל פנימה על רצונותיו להתקרב לאביו ולהסכים להתנתק מהמסגרת האדמתית החונקת בה הוא חי מכח האינרציה וההרגל. הוא מחליט לעזוב לכמה ימים את שגרת חיו המשעממת ואת מקום העבודה בתירוץ שהוא חולה ולקחת את אביו לינקולן נברסקה למרות התנגדות המסגרת, הנכון והצריך… אמו ואחיו….
שאר הסרט מבטא עקשנות אדמתית למימוש עצמי שנעשה בצורה מקסימה. מה שתיארתי כאן הוא רק את המצב התודעתי בראשית הסרט שהוא למעשה הטריגר לכל התנהלות הסרט בהמשך, כאשר גם בהמשך ניתן לראות את הביטוי האנרגטי השונה. ניתן לראות את האנשים שמעריכים ביטוי עצמי ושלא חומדים בכסף ואת האנשים שמזמנים את כל האש והאויר שלהם וזוממים ומתכננים איך להשתלט על חלק מהכסף. אפשר ללמוד איך אדם טוב לב, במהות של נתינה אינסופית, מתנתק מצרכיו ונשלט על ידי אנשים שניצלו אותו כל חיו ועל ידי אישה שמחוברת לעצמה בטירוף ושומרת עליו מפני ניצול אך לא מבינה מאיפה בעלה פועל ומביאה לכעס והתרחקות ממנה ומעצמו.. בקיצור סרט מקסים שכולנו יכולים ללמוד ממנו שהרצון לביטוי עצמי היום, גם בגיל 70 ומעלה חזק יותר מהמסגרות. וכשאנחנו פועלים למימושו, הכח והאנרגית ושמחת החיים חוזרת. ואם כך בגיל 70, כך בכל גיל.
לא אקלקל לכם את הסרט, למרות שהוא יכול לשמש בשקט נושא לעבודת מחקר בהבנת האנרגיות הללו, באוניברסיטה של הבריאה והתודעה שאני ממש רוצה להקים יום אחד, אבל בנתיים…
חברים האנרגיות משתנות. כללי החיים שלנו פה משתנים, סדר העדיפות שלנו משתנה והחלק הנשמתי שבתוכנו קשוב לשינוי וממש ממש נחוש לפעול למימוש עצמי.
בואו נקשיב לשינוי ונלמד לראות אותו מסביבנו ולקבל אותו באהבה.
בואו נסכים לתת לרצונות האישיים מקום גם במחיר פריצת מסגרות המים והאדמה הישנים, פעולה שהיא לכאורה בניגוד למסגרת הנורמטיבית השלטת ומה תגיד הסביבה.
זה לא שלא תהינה לנו מסגרות. תהינה! רק שונות . מסגרות חדשות שמאפשרות לנו גם ובעיקר ביטוי עצמי.
להתראות , נורית.