Category Archives: כללי

1000X1000 nurit shemtov-01רציתי לשתף אתם בתהליך שעברתי בשלושת החודשים האחרונים.

בטח שמתם לב שתנובת הפוסטים שלי בחודשים הללו ירדה מאחת לשבוע לאחת ל….

וזה לא כי אין לי מה להגיד, ממש לא.. עד לפני חודש פשוט לא ידעתי מאיפה להתחיל …

הפוסטים שהתחלתי להעלות לבלוג, הגיעו בעקבות קפיצת דרך בהתפתחות שלי. היום קוראים להן קפיצות קוונטיות.

הפוסטים נבעו מאיזה שהו מקום בתוכי, מהעצמי שלי או מהחלק הנשמתי , תקראו לזה איך שבא לכם.

המילים פשוט נבעו מבפנים בכל מיני רגעים שונים ומשונים, בשיחה עם מישהו, בעודי הולכת ברחוב, בשירותים … ופשוט עצרתי והתחלתי לכתוב את הרעיון ולפעמים ממש את כל הפוסט. 10 דקות ויש פוסט.

פלא לא?

כעורכת דין 18 שנה, למדתי לכתוב בצורה רהוטה, אבל מאד שכלתנית, קרה ומרוחקת, כתיבה מהראש. ופתאום כאילו משום מקום נבע ממני סגנון חדש לחלוטין.

האמת שהופתעתי!

חשבתי שהשלב ההתפתחותי הבא שלי יהיה דווקא במתן הרצאות.

אבל לעצמי שלי, רצון משלה ופשוט זרמתי בשמחה עם מה שיצא בעודי ממתינה לעוד.. ממה שיש לה להציע.

וכשהתחלתי לנוע בהתאם לעצמי, נפתחו ערוצים נוספים שאפשרו לי לומר את דברי.

התנועה לערוצים החדשים לא היתה פשוטה!!

עם כל המודעות שלי, הידיעה והאמונה בדרכי, התנועה לשם לוותה במקטעים בהם עלו המון ספקות ופחדים ובחוויית ניתוק תהומית.. עד שעצמי שלי הצטרפה אלי.

הערוץ הראשון שנפתח היה כשרואיינתי בתכנית של דר' אביעד דוידוביץ היקר "בשם הגוף והנפש" על שיטת הגישור התודעתי שפיתחתי, דוקא בהקשר של  זוגיות.

לפני התוכנית תכננתי מה אומר לפרטי פרטים, קדחתי במוחי, שקלתי מילים, ואז ממש בסמוך לתוכנית הביאה לי עצמי כפרה את ההארה שלה ביחס לשיטה ואת הדרך להעביר את המסר. שוב. זה פשוט יצא. יצאו מטעמים שריגשו אותי מאד. אושר גדול.

הערוץ השני היה כשהוזמנתי לתת הרצאה בוובינר "להתחיל מחדש" .

את ההרצאה בנושא "משחק החיים- מה הכללים ואיך משחקים" כתבתי עם הראש, כמעט באורך של ספר (וזה כנראה גם ישמש לספר יום אחד). לא הרגשתי בטוחה כמו שהרגשתי בראיון עם אביעד. לא הרגשתי שעצמי משתפת איתי פעולה וזה הלחיץ אותי עד מאד. היה לי קשה להתמקד, והזמן שהוקצב לי היה זמן בלתי אפשרי של  40 דקות בלבד. אבל ברגע האמת פשוט עזבתי את הדפים ונתתי לעצמי לדבר והיא דיברה.. והיה ממש טוב.

השילוב של הראיון בתכנית ושל הוובינר ביחד עם מטופלת מדהימה שזה עתה שכלה את בעלה, שביחד עברנו שתינו תהליך מדהים בשלושה חודשים בלבד, לקח אותי למקום אחר פתאום.

הבנתי שאני לא מעוניינת לעסוק עוד באנרגיות המסוכסכות של בני זוג.

לשמחתי, עצמי שתפה איתי פעולה ובזמן מאד קצר בניתי הליך ממוקד של שעה וחצי עד שעתיים לאיתור הדבר הזה שיש בכל אחד מאתנו. תהליך קצרצר, לאיתור העצמי היחודי, והכלים שבאמתחתו, לאיתור הדי אן איי האנרגטי היחודי שלנו שנסתר מעיננו ושולט על חיינו, לאיתור הקוד הגנטי שלנו והכל מתוך הבנת המשחק וכלליו.

כשהמטרה היא שנדע את עצמנו, נשלוט בחיינו, נממש את עצמנו ונרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו ועם המשפחה שלנו. 

אז מה רציתי להגיד לכם?

שיתפתי אתכם קצת על יחסי אני עצמי שלי כדי שתבינו איך זה עובד גם אצלכם.

כל עצמי מביא דרך שונה ואיכויות שונות שמתאימות לו.

אני הופתעתי לטובה מהעצמי כפרה שלי ואל תתפלאו אם תופתעו גם אתם.. לטובה!!

ככל שאנחנו מכירים בקיומו של החלק הנשמתי בתוכינו, העצמי שלנו, כך הביטוי העצמי שלו הולך וגדל וההפתעות הטובות הולכות ומתרבות.

ככל שהביטוי של העצמי שלנו עולה כך קפיצות הדרך הופכות יותר ויותר תדירות וההארות מרגשות ומשמחות..

אז תפרגנו לעצמכם ולכם שמחה!

אוהבת נורית

shutterstock_58411510

 

אמרו לו שהוא רוחני.

אמרו לו שהיעוד שלו הוא לטפל באנשים בעיסוי אלטרנטיבי.

אמרו לו שאם הוא לא יפנה לתחום הזה הוא יפספס את היעוד שלו..

והוא נבהל.

ממש נבהל..

אפילו קצת הושפל.. רוחניות? אני? מה אני הומו??

אז זהו שלא!

מהי בכלל רוחניות?

זה ממש ממש פשוט.

אדם רוחני הוא אדם שמכיר את עצמו.

שמחובר לעצמו.

שהידע והחכמה שלו מגיעים מתוך עצמו.

שמחובר לעצמה שלו ולאנרגיות שמאפשרות לו לשחק את המשחק בצורה הכי טובה. 

ולמה מי שמחובר לעצמי שלו הוא רוחני?

כי העצמי הוא החלק הרוחי הנשמתי ההוויתי שעובד ומפעיל את החלק העושה.

ה"עצמי" הוא שמפעיל את ה"אני" מאחורי הקלעים על מנת שאותו אדם יפעל ויתפתח בהתאם למשחק אותו הוא ביקש לשחק לפני ירידתו לרובד הפיזי. 

והרי כבר אמרנו שהביטוי המילולי בו אנו משתמשים רבות "אני שואל את עצמי" משקף את הדואליות בין החלק הפיזי חלק הנשמתי ואת המשמעות הרבה שאנחנו נותנים לעצמי שלנו לחלק הנשמתי בתת המודע שלנו. !!

ומה מאפיין אדם שמחובר לעצמו? 

המאפיין הוא חווית השלם.

כשהרובד הפיזי מחובר עם הרובד הנשמתי ואני משחק על פי עצמי והיכולות שלי, אני משחק מתוך שלמות.

אני פועל באמצעות אנרגיות מדויקות וקל לי לנוע. 

אני יודע מבפנים את הדרך.

אני מתפתח אני מאושר ואני מצליח.

אך כשאני מנותק מהחלק הנשמתי שלי, אני עושה עשיה חיצונית לי מנותק מהמצפן הפנימי שלי, מהלוויין שלי וחש בתוכי באופן בלתי מודע את הניתוק כחוויית חוסר מתמיד. אני מנותק מהשמחה שלי מהשלווה ומהאהבה ופועל כל הזמן כדי למלא את החוסר שבתוכי שלא מתמלא לעולם.

נוכל לפגוש אדם עשיר ומתפתח שעושה מה שהוא אוהב בגאונות ומתוך החיבור לעצמו, חי בחוויית שפע, תורם לסביבה ומיטיב עם עובדיו. אדם כזה, בבוא יומו ישאיר את כל הכסף הפיזי שהוא צבר כאן, אך  אנרגית ההתפתחות והלמידה שהוא צבר במהלך התעשרותו, יעלו וימשיכו עם הנשמה שלו לנצח.

ונוכל לפגוש אדם עשיר קמצן, נצלן, שלא תורם אגורה וכל מהלך עסקי שהוא יעשה יהיה מונע אל ורק מהצורך בעוד כסף כי הוא חי בחוויית חוסר, כי מה שיש לא אף פעם לא מספיק לו, כי הוא לא מחובר לעצמו ולחלק הרוחי שיחד יוצרים את השלם, הוא לא מתפתח, ובבא יומו כל כספו ישאר כאן ולא יהיו לו תוצרי התפתחות לקחת איתי להמשך הדרך.

אז מה שרציתי לומר הוא שרוחניות אינה מילת גנאי.

אתה יכול להיות רוחני גם בלי להכיר בכלל במודע שלך בקיומו של רובד רוחי.

אתה יכול להיות מחובר לעצמך בלי להבין דבר וחצי דבר בכל הקשור לאנטומיה ולפיזיולוגיה של הרוח, כלומר מבנה ותפקוד עולם הרוח.

אתה יכול להיות רוחני ומאושר רק כי אתה מחובר ומקשיב לעצמך ומתפתח בדרכך! ..

כך פעלה האנושות בעידן הקודם וכך ינהגו רבים מאתנו בתקופת התפר עד כניסת העידן החדש.. וזה מצוין. זו התפתחות.

אך אם את או אתה חווים בתוככם חוסר, שמתמלא לרגע רק בדברים חיצוניים כמו קניות, חו"ל או שוקולד, תעשו לעצמכם טובה ותחפשו את הדרך שמרגישה לכם הכי נכון להתחבר לעצמכם. להתחבר לשמחה, לאהבה לשלווה ולאושר בחיים.

אוהבת אתכם,

נורית

 

את לא תחליטי עלי

ישבתי במספרה והמתנתי לצבע שיעבוד את עבודתו. מה לעשות בגילי כבר זורק לבן ואני אוהבת עדיין חום…. רגילה.

לידי, גם ממתינה לצבע שיעשה עבודתו, ישבה בחורה צעירה ויפה שעוסקת במכירת ורסצ'ה ודולצ'ה לבושה טיפ טופ במיטב המותגים וכל הזמן דיברה בקולי קולות בטלפון .. ברמקול. כשכווווווולם שומעים..

מישהו העלה על דעתו רק לפני 10 שנים שאנשים יסתובבו במקומות ציבוריים, מספרות, אוטובוסים, רחוב ויכבסו את הכביסה המלוכלכת שלהם ברחוב?

פעם דיברו מהבתים ואף אחד לא שמע ואף אחד חוץ מבעל השיחה לא ידע מה קורה. הכל היה טוב כלפי חוץ , נשמר הפאסון, ובבית בחדרי חדרים טיפלו בבעיות. היום כל אחד כותב בלוג. אנחנו לא מסתפקים בלדבר בטלפן ברחוב כי אין מספיק אנשים ששומעים. אנחנו כותבים באינטרנט שכוולם ממש כווולם ללא מגבלת מקום וזמן יוכלו לשמוע מה שיש לנו לאמר. 

למה זה קורה? מה קרה לנו? לאן נעלמה הפרטיות ולמה?

 

קרא עוד…

מיתוג: Up-Grade