אתnurit-shem-tov-internet (2)ם מכירים את הביטויים האלו שכולנו משתמשים בהם?

שאלתי את עצמי, שכחתי את עצמי, התלבטתי ביני לבין עצמי, הכנתי את זה בעצמי, כעסתי על עצמי, אני מדבר לעצמי, אני מחפש את עצמי, אני הורגת את עצמי, אני מגלה את עצמי, אני מממש את עצמי, אני מעצים את עצמי, אני מטפל בעצמי, אני אוהבת את עצמי, אני סומך רק על עצמי, אני שוכחת את עצמי,  אני גאה בעצמי, אני מנותקת מעצמי, אני עפה על עצמי,  אני לגמרי בביטול עצמי ועוד ועוד..

שאלתם את עצמכם פעם מי זה העצמי הזה ?

שאלתם את עצמכם למה בעצם העצמי הזה הוא הסמכות העליונה שאנחנו מתייעצים אתה, שואלים אותה, כועסים עליה? 

ומי זה האני הזה?

למה העצמי נתפס אצלנו כנפרד מהאני שלנו?

למה יש בתוכנו כביכול שתי ישויות?

 

קודם כל אני חייבת לציין שמיליארד סינים לא טועים, ולמרות שאנחנו לא ממש מבינים את ההפרדה הזו שאנחנו עושים שוב ושוב בין האני לעצמי, האינטואיציה שלנו עובדת כמו שצריך ומודעת היטב לפיצול הזה שנמצא בתוכנו.

העצמי הזה הוא חלק אינטגרלי מהקיום שלנו פה.

העצמי הזה הוא החלק הרוחי, הנשמתי שמשולב באופן בלתי ניתן להפרדה עם הגוף הפיזי שלנו, שקבע את מבנה הדנ״א שלנו, את המראה שלנו, את התכונות שלנו את האיכויות שלנו.

העצמי הזה מכיר ושולט בכל כללי המשחק שלתוכו נולדנו. הוא מחובר לכל המשחקים של שאר השחקנים שאנו קשורים אליהם ומכיר את יחסי הגומלין הרצויים ביננו לבינם. 

העצמי הזה יודע בדיוק מה באנו ללמוד מכל אחד ומה באנו ללמד אותו. 

העצמי הזה מכיר את המשחק האישי שלנו. את כל התסריט עם כל אפשרויות הבחירה שבתוכו. 

העצמי הזה שולט על מנגנון ההתפתחות שלנו פה כבני אדם שעד היום לא היינו מודעים לקיומו.  

העצמי הזה משתמש בשיטות חכמות על מנת לכוון אותנו להתפתחות הנכונה שלנו. כן,  גם כשאנו לא מקשיבים לו !! וככה בלי לצעוק חזק ובלי לכעוס הוא דואג שנשחק את המשחק. 

העצמי הוא הבמאי שיודע את התסריט בעל פה.

 

ואילו ה"אני" הוא השחקן המבצע!

 

אז מה קורה בפועל?

הבורא אוסף נשמות מכל מיני מקומות בבריאה שיוכלו לקדם את התפתחותו. 

הנשמות, ששונות לגמרי אחד מהשנייה, שכל אחת רצתה לרדת לכאן כדי לשחק משחק ייחודי משלה ולהתפתח בדרכה, מקבלות כולן גוף פיזי אחיד, ומוצנחות לכאן.

הן מגיעות לעולם חומרי בו לכאורה אין לנשמה כל קשר עם עולם הרוח והסיבות ממנה היא הגיעה.

הן שוכחות את כל הסיבתיות של המשחק ואת כללי המשחק ומתחילות "מהתחלה".

מנחיתים אותנו למשחק שאנחנו לא מכירים את הכללים שלו ולא מכירים את ההיגיון והסיבות שמאחורי הכללים. 

אנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה על השחקנים האחרים ואנחנו מתחילים לשחק!

מי משחק? מי השחקן?   

נכון. ה"אני" שלנו.

החלק המשחק הוא החלק המבצע שאינו מודע לעובדה שחלק נוסף משחק אתו ומפעיל אותו מאחורי הקלעים. הוא לא מודע לקיומו של עולם הרוח, לקיומן של הסיבות המקוריות למשחק.

כש"אני" עושה משהו נכון "אני" מקבל פרס וכש"אני" טועה, "אני"  מקבל עונש.

הבעיה שבמקרים רבים מעשה שאני עשה וזיכה אותו בפרס בזמן מסוים, מחייב אותו בעונש בזמן אחר ולהיפך. 

אז בהעדר הבנה לסיבות המקור של המשחק ולהוראות המקור של המשחק, מה עשינו?

אספנו את  ההתנהגויות שזיכו בפרס את רוב השחקנים וקבענו אותם ככללי התנהגות מחייבים.

את התנהגויות שגררו עונש בצדם אסרנו.

כך יצרנו לעצמנו מערכת חוקים כוללת. 

בנינו מערכת כללים וחוקים שנבנתה כולה על בסיס תוצאות המשחק, שוב מבלי להבין את כללי המקור, את סיבת המשחק ומטרתו.

מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו חיים בעולם של תוצאות! בעולם התוצאות!  ומנותקים ברמות שונות מעולם הסיבות הגבוה.

מערכת חוקים זו שנבנתה על בסיס התוצאות, התאימה לעידן הקודם – העידן הישן – שעסק בעניינים של "בין האדם לחברו" רגש, הרמוניה וחברה שהתאפשרו פה בשל השפעת אנרגית המים בה השתמשנו  בצורה מוגברת, ובעניינים של "בין אדם למקום" כלומר מסגרות וחוקים שהתאפשרו עקב הזרמת אנרגיות האדמה למשחק.

ולא לשכוח שהאנרגיות הללו מקורן בעולם הסיבות הגבוה. כלומר, בכללים המקוריים של המשחק והן חלק מסיבות המשחק שלא היינו מודעים להם מעולם.

בעידן המסתיים, העידן הישן, ההתנהלות שלנו תאמה לדרך ההתפתחות שהעצמי בחר לנו פה ולתסריט המקורי שלנו! זו הסיבה שעצמי זרם אתנו .

היום בעידן החדש שמוזרמים לנו אנרגיות אש ואויר רבות עולה הביטוי של אינדיבידואליות, של שקיפות, רצון להבנה עמוקה של מי שאני, רצון להבנת כללי הבריאה, מחשבה על עצמי ויצירתיות.

היום פעילות בהתאם לדרישת הסביבה שאינה תואמת את ההתפתחות האישית, מנוגדת לרצון העצמי, ועל כן הוא מתנגד לפעילות כזו ומקשה עליה. 

 

בנוסף לשנוי האנרגטי הגבוה, גם במשחקים שבחרנו לשחק מתרחש שינוי. אופי הסצנות בהם משתנה.

ההתפתחות הנדרשת היא של האדם ביחס לעצמו.!!

המטרה היא :   

להתחיל ללמד את החלק המבצע שבנו, את ה"אני" שלנו, להקשיב לעצמי שאתו.

להתחיל לזהות שהמשחק הוא כבר לא להסתכל סביב ולשחק כמו האחרים אלא לשחק משחק אישי!

להביא את הייחודיות שבי, את האיכויות הייחודיות לי לידי ביטוי, למרות התנגדות הסביבה שצצה כל פעם שמשהו חדש מרים ראש או כשמסתמן שינוי שעלול להוציא אותה ממעגל הנוחות שלה ולגרום לה להתחיל להתפתח בעצמה.

לא לקבל עוד כראה וקדש את חוקי התוצאות שיצרנו לנו בעבר על בסיס ההבנה המוגבלת של עולם הסיבות של המשחק- עולם הרוח.

למה?

כי בעצמי יש את כל התשובות!!!

ומאחר ו ״ידע הוא כח״ אז גם העצמי, כשורש שמו, הוא העוצמה שבתוכנו . 

כשאנו פועלים ביחד עם העצמי שלנו, אנו במהות שלנו, אנו בעצמה שלנו, מחוברים לכל החוזקות ולביטחון שבתוכנו. אנחנו שלמים!!

אנו משחקים את המשחק מתוך הבנת הסיבות למשחק וכללי המקור של המשחק שבעבר הוסתרו מאיתנו.

אנו משחקים בביטחון, בזרימה ובקלות.  הכל פשוט. לכל שאלה יש תשובה. 

לכן מן הראוי שהעצמי הזה באמת ישמש כסמכות העליונה בחיינו..

חשוב להקשיב לעצמנו ולהיות בדיוק מי שאנחנו.

 

זה נשמע לכם אולי כמו עידן של אגואיסטים אבל האמת היא שכשכל אחד יפעל עם עצמו התרומה הכוללת שלנו לחברה תהיה אדירה ותשנה לחלוטין את פניה.

תחשבו.

אם אני פועל מתוך עצמי בשלמות, עוצמה וביטחון, אין לי צורך לקנא באחרים ולנקוט פעולות שונות ומשונות כנגדם,  

אין לי צורך לחמוד דברים של אחר ולגנוב לו אותם,

אין לי צורך לשפוט אחרים כי אני מבין שכל עצמי מתנהל בדרכו,

אין לי צורך לרדוף אחרי הכסף רק כי אם אני עשיר ויש לי הרבה ממנו אני נתפס מצליח,

כי יש לי את עצמי!  אני חי בחוויה מתמדת של מלאות, של עוצמה, של יכולת, של הצלחה ושל שפע. כי כל השפע הנדרש לי מגיע למימוש ההתפתחות האישית שלי.

 

תודעת העל הביאה לנו הבנות מדהימות לגבי הבנת הסיבתיות של המשחק, נועה יהושוע אביוני הביאה לנו הבנות מדהימות לגבי חיבורי אני ועצמי, כלי התדר האנושי מאפשרים זיהוי כמעט מידי של איכויות מולדות ואני מביאה לכם הכל מתוך הבנת מנגנון ההתפתחות הגאוני שיצר הבורא, שמאפשר לנו להמשיך ולהתפתח פה גם מבלי להבין דבר על הסיבות למשחק ועל קיומו של עולם הרוח..

אז לסיכום: תהיו עצמכם!!! זה ממש ממש משתלם.. לככככולם!

להתראות נורית

נ.ב., 

ממש אשמח אם תגיבו, תעירו, או תשתפו חוויות בחיים בהן חשתם את החיבור האולטימטיבי לעצמי. מצבים בהן חוויתם מלאות, עוצמה, יכולת, הצלחה ושפע.