את לא תחליטי עלי

ישבתי במספרה והמתנתי לצבע שיעבוד את עבודתו. מה לעשות בגילי כבר זורק לבן ואני אוהבת עדיין חום…. רגילה.

לידי, גם ממתינה לצבע שיעשה עבודתו, ישבה בחורה צעירה ויפה שעוסקת במכירת ורסצ'ה ודולצ'ה לבושה טיפ טופ במיטב המותגים וכל הזמן דיברה בקולי קולות בטלפון .. ברמקול. כשכווווווולם שומעים..

מישהו העלה על דעתו רק לפני 10 שנים שאנשים יסתובבו במקומות ציבוריים, מספרות, אוטובוסים, רחוב ויכבסו את הכביסה המלוכלכת שלהם ברחוב?

פעם דיברו מהבתים ואף אחד לא שמע ואף אחד חוץ מבעל השיחה לא ידע מה קורה. הכל היה טוב כלפי חוץ , נשמר הפאסון, ובבית בחדרי חדרים טיפלו בבעיות. היום כל אחד כותב בלוג. אנחנו לא מסתפקים בלדבר בטלפן ברחוב כי אין מספיק אנשים ששומעים. אנחנו כותבים באינטרנט שכוולם ממש כווולם ללא מגבלת מקום וזמן יוכלו לשמוע מה שיש לנו לאמר. 

למה זה קורה? מה קרה לנו? לאן נעלמה הפרטיות ולמה?

 

למי שקרא הפוסטים הקודמים בבלוג שמסבירים את מאפייני האנרגיות בטח נדלקה לו כבר מנורה. ואני אסביר את העניין דרך יחסי הורים וילדים..

האנרגיות המשפיעות עלינו מתחלפות.

אם פעם אנרגית המים הייתה דומיננטית יותר היום אנרגית האויר דומיננטית יותר. אנרגית המים שיוצרת אפיונים של ההסתרה, עומק,  אטימות חלקית, התחשבות בסביבה שלא להפריע ומה יגידו מתחלף באלמנטים של אנרגית האוויר שיוצרת מאפיינים של שקיפות, סקרנות, מהירות, פרטים, חיבור לעצמי ואינטרסנטיות.

ומה קורה?  אני עושה מה שבא לי. מדבר בטלפון מתי ואיפה שבא לי בקול שבא לי ואף אחד לא יחליט עליי. 

יש המון סוגי ילדים שיורדים לעולמנו ואף אחד לא זהה לשני.

אני רוצה להתייחס היום דווקא לסוג שיותר קשה לנו אתו. לילדים שנולדו מצוידים בהמון אנרגיות של אש אויר ערוכים לעידן החדש עם מעט מאד מים ואדמה. ולפיכך הם מאד מחוברים לעצמם והרבה פחות לסביבה הם מאד יצירתיים, מתנגדים למסגרות האדמה הקיימות ולכללי ההתנהגות הקיימים ואף אחד לא יכול להחליט עליהם!!

כיוון שאנחנו בתקופת תפר בה חיים במקביל אותם ילדי הדפוסים החדשים עם אותם הורים וסבים וסבתות בדפוסים הותיקים, שמכירים, אוהבים ומתעקשים על דפוסי המים, על הצריך, על כללים חברתיים רבי שנים, הלימוד וההתפתחות כדאי שיהיו הדדיים.

עלינו המבוגרים להבין שילדנו פועלים רק מתוך אינטרס אישי המאופיין על ידי אנרגית אויר, ואם אנחנו רוצים לעזור להם ללמוד דברים שקשה להם ללמוד, עלינו להבהיר להם קודם כל שזה משרת אינטרס שלהם. לא יהיה להם שום רצון לקדם את התהליך בלי שהם ישיגו משהו שמאד חשוב להם בדרך… 

עלינו לתת להם להבין שהם ישיגו לעצמם הרבה יותר אם הם ילמדו את המסגרת הקיימת היום, את כללי החברה, כללי בתי הספר, מכיוון שלמרות השינוי הם עדיין מתפתחים לתוך עולם מבוגרים שעדיין נשלט על ידי המסגרות הישנות.

על הילדים להבין שעד שהם יהיו מספיק מבוגרים כדי לשנות את המסגרות הקיימות עליהם ללמוד את כללי העידן הישן על מנת שהם יוכלו להתקדם בתוכו הכי טוב ולממש את עצמם.

החשיבה על טובת האחר משנית אצל ילדנו לחשיבה על טובתם האישית. לא מתוך אגואיזם, אלא מתוך נאמנות עמוקה למשחקם האישי.

לכן עלינו ללמד את הילדים החדשים את המים. איך להתנהג מול אדם אחד. איך להתנהג בחברה. לומר שלום. תודה סליחה. קשה להם להפנים את ההתנהלות שלנו מהתנהגותנו כי אנרגית המים חסרה אצלם. השריר החברתי שלהם די מנוון, ותפקידנו המבוגרים לאט אט לאמן אותו לתפקוד המינימלי הנדרש להם על מנת להתקדם בחברה ולממש את עצמם.  ואנחנו המבוגרים צריכים ללמוד מהילדים איך לפתח שריר מנוון מאד אצלנו והוא שריר העצמי – היכולת לראות את עצמנו ולעמוד על רצונותינו האישיים. כי אצלנו השריר שפועל מול החברה ומרצה אותה מאד מאד חזק.

אז תבינו.

הילדים והצעירים הם מי שהם בנסיבות האנרגטיות איתם הם נולדו. הם לא חוצפנים והם לא, לא מחונכים!

תאהבו אותם איך שהם ואל תכעסו עליהם! 

תלמדו אותם מים!

תלמדו אותם להתנהל בחברה!

ואל תכעסו אם זה לא נכנס. סבלנות !! 

השריר החברתי שלהן מנוון ושיקומו דורש המון המון סבלנות והתמדה ובסוף, בגיל 18 הם יפנימו..לפחות חלק…  ומה שאתם כהורים לא הצלחתם להנחיל להם הם כבר ילמדו לבד.

ולא לצעוק ולכעוס עליהם כי הם יתנתקו לטובת עצמם ואז לא תוכלו לעזור להם בכלל.

ולגבי המעצבנים האלו  שמדברים בטלפון בקולי קולות, הם, כמו הילדים שלנו מושפעי אויר גבוה, מושפעי האנרגיות האישיות והסביבתיות הגבוהות שילכו ויעלו, ומאפייניהם של שקיפות, ואינטרסנטיות ילכו ויתעצמו.

אז אין טעם להתעצבן על השינוי כי הוא כאן. הכי נכון זה ללמוד אותו ולגדול לתוכו ולפתח עד כמה שניתן את שריר השינוי המנוון.

בהצלחה!!

 

תגובות

תגובות

Comments are closed.

Post Navigation

מיתוג: Up-Grade